ברש"י (יג, ב): "למה נסמכה פרשת המרגלים לפרשת מרים וכו' לפי שלקתה על עסקי דיבה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר".

ולכאורה צריך להבין: בפשוטו של מקרא אין קושי בסמיכות הפרשיות ולמה מקשה כאן "למה נסמכה"? ובפרט שזה היה כפי הסדר שקרה בפועל?

והביאור: בפשטות ישנה סברה שלא להסמיך פרשיות אלו כדי שלא נחשוב שחטא מרים דומה לחטא המרגלים, ולכן שואל רש"י "למה נסמכה". ומבאר שטעם הסמיכות הוא כדי לבאר גודל חטאם ש"ראו ולא לקחו מוסר". 

ובהקדים שחטאם לא היה שאמרו ש"עז העם וכו'" אלא שדיברו בזה בריבוי – עסקי דיבה, שמשמעה הוא שריבוי הדיבור הוא החטא ולא פרטי הדיבור – והם לא לקחו מוסר ממרים, שחטאה היה שדיברה בריבוי על משה ולא חיכתה לשאלו בצינעה על הנהגתו.

והנה, המרגלים פחדו מהעם היושב בארץ דוקא כשראו את גבורת העם, דהגם ששמעו על דבר גבורתם לפני כן מכל מקום אינו דומה שמיעה לראיה. ולכן מדגיש רש"י "ראו ולא לקחו מוסר" שגם ההוראה ממרים הוא באופן דראיה, ולכן היו צריכים ללמוד ממנה.