על הפסוק (יח, ב) "אני ה' אלוקיכם. כמעשה ארץ מצרים וגו'" מפרש רש"י: "אני ה' אלוקיכם:… וקיבלתם מלכותי מעתה קבלו גזירותי. רבי אומר שגלוי וידוע שסופן לנתק בעריות בימי עזרא לפיכך הזהיר וגו'".

וצריך להבין הרי כבר נאמר כמה פעמים "אני ה'", ורש"י מפרש "נאמן לשלם שכר", ומוסיף שכן נדרש בהרבה מקומות, ואם כן מדוע צריך לפרש פסוק זה, ובאופן אחר?

והביאור: בשאר הפסוקים נאמר "אני ה'" לאחרי הציווי ופה נאמר "אני ה'" לפני הציווי, ולכן מוכרחים לפרש באופן אחר.

ולכן מפרש ש"מעתה קבלו גזרותי", דעד עתה קיבלו רק את המצוות שעל פי (או שאינם בסתירה ל)שכל, ואילו פה מקדים "גזרותי". דענין העריות אינו על פי טעם ודעת דלכאורה אדם מיוחס צריך דוקא לקחת את שאר בשרו, וכמו שעשה יצחק, ויעקב נשא ב' אחיות, ובני אדם הראשון וכו'.

אך אין פירוש זה "חלק" לגמרי כי בפשטות גם הענין דקבלת הגזירות היה צריך להיאמר בסמיכות למתן תורה.

ולכן מפרש שהוצרך להקדים "אני ה'" לציווי העריות כי איסור עריות הוא חמור ביותר ש(בבועל נכרית הוא) מסיר את בנו מה' על דרך שהיה בימי עזרא. 

ולכן מביא רש"י את שם בעל המאמר כי גם רבי מפרש פסוק - "עת לעשות לה' הפרו תורתך" - על תקופת המשנה, מאורע שאירע הרבה שנים מאוחר יותר. ועל דרך זה בנדון דידן שפסוק זה נאמר מפני שגלו וכו' בימי עזרא.