חז"ל אמרו "אותו היום נטל עשר עטרות", ותוספות מקשים מדוע לא חשיב "ראשון להקמת המשכן". ומתרץ שכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ומפרקו. אי נמי משום דעליה דהקמת המשכן קאי והכי קאמר אותו היום של הקמת המשכן נטל עשר עטרות אחרות. 

והנה ב' תירוצים אלו הם הפכים, דלהתירוץ הראשון הקמת המשכן אינו נמנה כי הוא אינו במדרגה דשאר העטרות (מפני שכבר הוקם במשך שבעת ימי המילואים), ואילו לתירוץ הב' הקמת המשכן הוא נעלה יותר משאר העטרות ולכן אינו נמנה עמהם. 

ויובן בהקדים הביאור בזה שמשה הקים את המשכן בשבעת ימי המילואים אף שלא נצטוה להקים את המשכן בפירוש. דהרמב"ן מפרש שהציווי "והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר" הוא ציווי על הקמת המשכן מיד כשאפשר, גם לפני ראש חודש ניסן. וזה מתאים לתירוץ הראשון של תוספות שראש חודש ניסן לא היה הפעם הראשונה בה הוקם המשכן, ולכן אין הקמת המשכן ביום זה במעלת העשרה עטרות. 

אך לרש"י צריך לומר שמשה הבין מציווים אחרים שעליו להקים את המשכן, דמהציווי שלא יצאו מאוהל מועד במשך שבעת ימי המילואים, ומהציווי לחנך את אהרן ובניו הבין שעליו להקים את המשכן עבור החינוך. ואם כן הקמת המשכן בתור קיום הציווי דהקמת המשכן היה בראש חודש ניסן. וזה מתאים לפירוש הב' בתוספות שהקמת המשכן הוא למעלה מהעשרה עטרות. 

עוד יש לומר שב' תירוצי התוספות חולקים מה עדיף כמות או איכות. דלתירוץ הראשון כמות עדיפה ולכן לא חשיב הקמת המשכן ביום השמיני כי ההקמה בשבעת ימי המילואים היה בכמות יותר גדולה (ז' פעמים), ואילו לתירוץ הב' בתוספות הקמת המשכן ביום השמיני הוא למעלה מהעטרות כי ביום השמיני הקמת המשכן היה באיכות שונה לגמרי, והאיכות מכריעה.

ועל  פי זה יובן זה שפרשת פרה קודמת לפרשת החודש (כי היא טהרתן של כל ישראל) אף שעשיית הפרה היה בשני בניסן לאחר "החודש הזה לכם". דהנה, בעבודת האדם פרשת החודש ענינה עבודת הצדיקים (דבזמן יציאת מצרים היו כל ישראל כגר שנולד), ופרשת פרה הוא ענין עבודת התשובה. ולכן פרשת החודש קודמת כי לכתחילה צריך להיות עבודת הצדיקים. ועוד שגם מעלת עבודת התשובה – עבודת המטה – הוא מצד ההמשכה שנמשכת על ידה, ולכן באה רק לאחרי עבודת הצדיקים שענינה המשכה. 

אך זהו רק בפעם הראשונה, אך עתה מפני שכבר ישנה בעולם ההמשכה לכן יכולים להקדים את פרשת פרה.

ועל פי זה יובן שפרשת פרה הוא על דרך שבעת ימי המילואים (שבכמה שנים פרשת פרה חלה בפרשת צו), דהנה נתבאר לעיל שהמעלה דשבעת ימי המילואים הוא בענין הכמות שהוא ענין זיכוך המטה – ריבוי כלים – שמעלת המטה הוא דוגמת ענין הריבוי. משא"כ פרשת החודש (שבכמה שנים חל וממילא) קשור עם פרשת שמיני, כי מעלת ההמשכה הוא מעלת האור – מעלת האיכות. 

ועוד ענין בשייכות דפרשת פרה והחודש לפרשת צו שמיני, והוא שבשבעת ימי המילואים הקים משה את המשכן (העלאה) אך לא היו יכולים לפעול את ה"ושכנתי בתוכם" - ההמשכה מלמעלה, עד ליום השמיני, כי כנ"ל עבודת המטה יכולה לפעול רק לאחרי ההמשכה מלמעלה. ועל דרך זה פרשת פרה – העלאה – אינה יכולה לפעול פעולתה עד לאחר פרשת החודש – המשכה.