ברש"י (ל"ט ל"ג): "ויביאו את המשכן וגו':  שלא היו יכולין להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם? 

אמר לו: עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ יז) הוקם המשכן, הוקם מאליו".

וצריך להבין הרי במדרש וברש"י (שמיני ט, כג) איתא שמשה העמיד את המשכן בז' ימי המילואים, ולכאורה איך העמיד משה את המשכן ללא העזרה מהקב"ה שהי' בא' בניסן כשנאמר ""הוקם המשכן"?

והביאור בזה: רש"י סובר שהקב"ה לא ציווה למשה בפירוש להקים את המשכן בז' ימי המילואים. שבז' ימי המילואים הקים משה את המשכן רק כפרט דחינוך אהרן ובניו. וא"כ י"ל ששום אדם יחידי לא הקים את המשכן, אך בנ"י עזרו למשה להקימו. ורק ביום שמיני למילואים, שאז נעשה השראת השכינה, שאינה בכח האדם, אלא מלמעלה, ולכן נאמר "הוקם" שהמשכן לא הוקם בכח בני אדם אלא בכח הקב"ה.

מיינה של תורה: היתרון באתעדל"ת הוא שהמטב מזדכך, והיתרון באתעדל"ע הוא במעלת האור הנמשך שאינו בערך האדם. והנה, י"ל שרש"י שסובר שמקדש דלעתיד יבוא מלמעלה, אזל לשיטתיה, שהשראת השכינה נעשה ע"י הגילוי מלמעלה. אך כמובן, גם לרש"י ישנו מעלה בזיכוך המטה, אך לרש"י עילוי זה נפעל ע"י נדבת המשכן. אך הרמב"ם שסובר שבנ"י יבנו את בהמ"ק, מפני שמדגיש את מעלת עבודת המטה, שלכן סובר שעיקר הציווי הוא לבנות בית מוכן להקריב בו קרבנות.    

וההוראה: ישנה מעלה בזיכוך המטה - בעבודה דקו שלו, ולכן צריך כאו"א לעסוק בתומ"צ בכח עצמו. אך לאידך, צריך להביא את המשכן למשה. דדוקא ע"י המסירה ונתינה למשה, ומילוי השליחות בהפצת המעיינות חוצה, נעשה השראת השכינה במקדש שלו.