בירושלמי: "בדין הוא שתקדים החודש לפרה כו' ולמה פרה קודמת לפי שהיא טהרתן של כל ישראל".

וצריך ביאור נוסף, דלכאורה הפרה היא רק טהרה להטמאים ולא לכל ישראל. ואדרבא כשכל ישראל טמאים נדחה הטומאה מפני הפסח?

והביאור בהקדים לשונו של הרמב"ם בספר המצוות - "לעשות פרה אדומה כדי שיהיה אפרה מזומן למי שיצטרך אליו כו'". זאת אומרת שהמצוה היא שהאפר יהיה מוכן (ולא רק ההזאה בפועל). ומודגש בלשון הרס"ג "ופרה למשמרת בתדר". 

והביאור: הפרה ענינה תשובה על הזדונות, ולכן נעשית מחוץ לשלש מחנות, אך הזאת הדם היא "נוכח פני האוהל". שהכח לבירור הזדונות - המדרגה הכי תחתונה - הוא ממקום עליון ביותר.

ויכול להיות קס"ד שתשובה הוא רק עבור אלו שעברו עבירה, ועל זה הוא ההוראה שהמצוה היא שיהיה אפרה מזומן תמיד, "למשמרת בתדר", שתמיד צריך להיות באדם תנועת התשובה.

ותשובה היא "טהרתן של כל ישראל", דגם הצדיק צריך לתשובה, דגם הצדיק הוא יש מי שאוהב.

וכל שכן שהבינונים ואלו שהם במדריגת "הלוואי בינוני" צריכים לתשובה, ואז "אין מפסיקין בין פרה להחודש" - שעל ידי התשובה באים לחודש הגאולה, דישראל עושים תשובה ומיד הם נגאלין.