רבי אליעזר ורבי עקיבא חלוקים בענין המכות, דלרבי אליעזר "כל מכה היתה של ארבע מכות" ולרבי עקיבא "היתה של חמש מכות". והביאור בהפלוגתא: הם חולקים האם הרע של מצרים חדר רק בד' יסודות או גם בחומר ההילוי.

ופלוגתא זו מתבטאת גם בהלכה. שחכמים סוברים שאפשר לבער את החמץ ע"י ש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים", מתאים לשיטת רבי אליעזר שהאיסור לא חדר ביסוד ההיולי אלא רק בתואר. ורבי יהודה אומר "אין ביעור חמץ אלא שריפה", בהתאם לשיטת רבי עקיבא שהאיסור חדר בעצם הדבר.

ובעבודה: יציאת מצרים היא היציאה ממצרים והגבלות. ולפי רבי אליעזר צריך לצאת מההגבלות דד' המדרגות דהלבושים (מחדו"מ), מדות, שכל, ומס"נ (חכמה). ורבי עקיבא - שהיה בן גרים, שמדבר גם על אלו שצריך להביאם תחת כנפי השכינה - סובר שצריך ג"כ לתקן את בחי' היחידה, "מכפירים יחידתי".