בפסוק (מה, ג) "אני יוסף העוד אבי חי" צריך להבין, הרי השבטים כבר אמרו ליוסף כמה פעמים שאביהם חי וא"כ מדוע שאל "העוד אבי חי"?

והנה, ישנם ביאורים ש"העוד" אינו שאלה אלא תמיה הקיימת. אך לפי"ז צריך להבין מהו הקשר להתחלת המשפט "אני יוסף"?

והביאור: על "וימאן להתנחם" פירש רש"י שישנה גזרה על המת שישתכח מן הלב אך לא על החי. ועפי"ז הי' ליעקב צער גדול במשך כ"ב שנה. ולכן אמר יוסף, "אני יוסף" - וא"כ אבי לא ניחם, וא"כ ישנו תמיה קיימת "העוד אבי חי".

וזהו הקדמה ל"מהרו ועלו אל אבי", ענין המהירות, כי זהו סכנת נפשות.

וזהו שמדגיש כמה פעמים "למחיה שלחני אלוקים". שזהו ביאור על זה שאינו הולך בעצמו לראות את אביו, כי הוא צריך להיות במצרים בשליחות אלוקים.

ועוד ענין ב"מהרו", שעד עכשיו לא היה יוסף יכול לראות את יעקב כי לא עברו כ"ב שנה שנגזר על יעקב שלא יראה את יוסף מפני הכ"ב שנה שיעקב לא ראה את יצחק, ועכשיו שעברו כ"ב שנה - "מהרו".

וההוראה: גם כשצריך להיות שמאל דוחה, הנה מיד שמגיע הרגע שאין זה מוכרח צריך למהר - "מהרו" לימין מקרבת.