בנוגע לישובי יעקב ועשו מביא רש"י "משל למלך שהיה לו מרגלית מושלכת בתוך העפר ובתוך הצרורות וכו' כשהוא מוצאה הוא משליך את הצרורות".

צריך להבין כמה ענינים ומהם: מהו הביאור בפרטי המשל דעפר וצרורות? ולכאורה ישובי יעקב ועשו אינם מעורבים זה עם זה, ואם כן מדוע נוגע לדעת על ישובי עשו (דצריך למנות י' דורות כדי להגיע מנח עד אברהם, אך מיצחק ליעקב אין צריך לבאר את ישובי עשו)?

והביאור:"ישובי עשו" הוא עבודת יעקב בבירור עשו, ולכן ישובי יעקב מעורבים עם ישובי עשו.

והנה "עפר" מעלים ומסתיר אך אינו מזיק, ומרמז לחלק עשו השייך לבירור. משא"כ "צרורות" הוא דבר המזיק, והוא חלק עשו שצריך לאבד.

והנה כשאדם ממשמש בחול כדי לבררו, הנה מיד שמוצא את המרגלית צריך להניח את העפר, שלולא המרגלית אינו רוצה בהעפר. ואם רוצה בהעפר מצד עצמו (לא בשביל הניצוץ שבו) אזי לא רק שאינו מברר את הניצוץ אלא אדרבא הדבר הגשמי מורידו. וזהו "כשהוא מוצאה הוא משליך את הצרורות" שלאחר שכובר את העפר בכברה – כשהוציא את הניצוץ שבדבר הגשמי - אזי גם העפר נקרא צרורות - "הוא משליך את הצרורות".   

וכן הוא בנוגע לגלות, שמיד שמבררים את העולם צריך לזרוק את הצרורות - "ומיד הן נגאלים".