ידוע פתגם רבותינו נשיאנו ש"ויעקב הלך לדרכו" הוא הנתינת כח לעבודה בימי החול הבאים לאחר חודש תשרי. וצריך להבין הרי הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" מדבר על הליכת יעקב מחרן לארץ ישראל – מחול לקדושה.

והביאור: "ויעקב הלך לדרכו" הוא  הקדמה לסיפור פגישת יעקב ועשו, ובירור עשו ע"י יעקב, ואם כן "ויעקב הלך לדרכו" הוא הקדמה לעבודת הבירורים.

הביאור בזה: ידוע פירוש הרב המגיד שיעקב השאיר ניצוצות בבית לבן, וע"י שלבן רדף אחרי יעקב הביא את הבירורים ליעקב. וניצוצות אלו היו נעלים ביותר עד שאי אפשר לבררם ע"י עבודת האדם, ויכולים להתברר רק על ידי ענין שבא מלמעלה - למעלה מדעת האדם (על דרך מצות שכחה). והנתינת כח לבירור ניצוצות אלו הוא מבחי' לובן העליון, אוא"ס דלית ביה גוון כלל. 

וזהו הביאור בפתגם רבותינו נשיאנו, שלאחר יום הכיפורים - שאז מתגלה לובן העליון שמלבין עוונותיהם של ישראל - ולאחר שלובן העליון נמשך בפנימיות ("וינשק לבניו ולבנותיו", תכלית הדביקות) בסוכות ושמע"צ, ישנו הנתינת כח ל"ויעקב הלך לדרכו", להליכה בעבודת הבירורים לברר את עשו.