"חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר כי בצלם אלוקים עשה את האדם". ואיתא בתוספות יו"ט ש"חביב אדם" קאי על בני נח, וענין זה נאמר לבני ישראל כי צוה משה רבינו לכוף את כל באי עולם וכו', והחיבה של בני נח נעשה עי"ז שבנ"י אומרים להם שנבראו בצלם (דהנה, "חיבה יתירה נודעת להם" קאי על בני ישראל, ועל בני נח לדעת שהחביבות שלהם - "חביב אדם שנברא בצלם" - הוא עי"ז שמקבלים מבנ"י).

והנה לכאורה צריך להבין מדוע צריכים בני נח לקיים את המצוות מפני שציוה ה' את משה בהר סיני, ולא מפני הציווי לנח?

והביאור בהקדים שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שמבאר שנפש השכלית של בן נח מביא את האדם לידי ישות וגסות (דשכל בטהרתו - שאז השכל הוא למעלה מישות האדם - הוא דוקא ע"י הביטול, ומפני שכל ענין ההשגה דחכמות חיצוניות הוא בישות לכן גם השכל היא בבחי' ישות) משא"כ נפש השכלית דבנ"י, שהנפש האלוקית פועלת על הנפש השכלית שענין אלוקי יודבק בה.

וא"כ כדי שבני נח יקיימו את המצוות שלהם כראוי - לא "מפני הכרע הדעת" שלהם, שהו"ע הישות, שאז הם "לא מחכמיהם", אלא - באופן ד"חסידי אוה"ע" ו"חכמיהם" ה"ז ע"י הביטול שבא ע"י השפעת בנ"י (שבהם ישנו ביטול) על בני נח לקיים את המצוות מפני ציווי הקב"ה למשה (בחי' הביטול).