על הפסוק (מב, א) "למה תתראו" מפרש רש"י: "למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה". 

וצריך להבין מדוע דאג יעקב מבני ישמעאל ובני עשו ולא מיושבי ארץ כנען? ובהתחלת הפירוש משמע שאז לא היו שבעים ("כאלו אתם שבעים"), ומיד אח"כ ממשיך רש"י ש"באותה שעה הי' להם תבואה"?

והביאור: באותה שעה הי' להם תבואה רק עבור זמן מועט, אך הם הראו עצמם כאילו הם שבעים - כאילו יש להם הרבה תבואה למשך זמן רב - מפני שבטחו בהקב"ה. ועל זה אמר להם יעקב שלא יתראו בפני בני ישמעאל ובני עשו, שהם זרע אברהם ויצחק, כי אז יעוררו בני ישמעאל ועשו קטרוג היתכן שאברהם ויצחק הצטרכו לצאת ממקומם מפני הרעב (שאברהם הוצרך לרדת מצרימה, ויצחק הלך לגרר) ואילו יעקב ובניו אינם צריכים לצאת.

מיינה של תורה: תבואה הו"ע החכמה שנעשה דם ובשר כבשרו. ובשנים כתיקונם אין בני ישראל צריכים לצאת מארץ ישראל גם עבור שאר החכמות ומקבלים את כל החכמות מהתורה או מחכמי ישראל, שהרי גם בשאר החכמות ישנו הבדלה בין ישראל לעמים. אך על זה אומר יעקב "למה תתראו", כי דבר זה - שישראל אינן זקוקים לאומות העולם עבור חכמה - יכול לגרום קטרוג מצד האומות, שטוענים שבעניני העולם דומים הם לבני ישראל.    

אך באמת אין בני ישראל דומים לאומות העולם שהרי נאמר "חכמה יש בגוים תאמין תורה יש בגוים אל תאמין", והענים שאצל בני ישראל ענין החכמה הוא הוראה למעשה, משא"כ חכמות אומות העולם אין ענינה להורות לאדם את החילוק בין טוב ורע, ולכן בשנים כתיקונים אין בני ישראל זקוקים לחכמת האומות.