אמרו חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב כו'". 

וצריך להבין, מהתחלת המאמר חז"ל משמע ש"ביקש יעקב כו'" הוא ענין בלתי רצוי, אך מזה שממשיך ש"צדיקים מבקשים כו'", משמע שכן הוא הנהגת הצדיקים באופן הרגיל, דהיינו שזהו הנהגה רצויה?

והביאור: זה ש"צדיקים מבקשים לישב בשלוה" הוא כדי שיוכלו לעבוד את ה' מתוך מנוחה, אך מכל מקום אמר הקב"ה "לא דיין כו'", כי הנהגה זו הוא דוקא לאחרי שלימות העבודה. ויש לומר שיעקב קיבל שלוה זו לאחר שלימות עבודתו, לאחר ש"קפץ עליו רוגזו של יוסף", כש"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה".

ובעומק יותר: ישנם ב' מדרגות בשלוה (א): שבא ע"י עבודת האדם - ובמילא יכול האדם לבקש אותה, וזהו השלוה שביקש יעקב, ויש לומר שיעקב קיבל שלוה זו במשך תשע שנים מחזרתו לארץ ישראל עד ש"קפץ עליו כו'". (ב) אך הקב"ה רצה להעלות את יעקב לשלוה הב' שלמעלה מעבודת האדם, בחי' "עולמך תראה בחייך" (דשלוה בארץ ישראל היא שלוה טבעית, אך שלוה בארץ מצרים, שהיא ערות הארץ, היא שלוה שלמעלה מהטבע), ולכן "קפץ עליו רוגזו של יוסף", שהיא צרה גדולה ויסורים כו', דדוקא "רוגזו של יוסף" יכולה לזכך את האדם ולהעלותו למדרגת "עולמך תראה בחייך". 

(וזהו שהפרשה נקראת וישב - ענין המנוחה, אף שהפרשה מדברת על "רוגזו של יוסף", כי תוכנה האמיתי של הרוגז הוא להעלות את יעקב לבחי' שלוה הב').   

והנה הקב"ה נתן ליעקב שלוה הב' דוקא לאחרי שביקש לישב בשלוה (בחי' הא' בשלוה), כי הקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים, ומזה הוראה שצריכים לבקש ולתבוע את הגאולה.