ברש"י: "ויגש אליו. דבר באזני אדוני: יכנסו דברי באזניך. ואל יחר אפך בעבדך: מכאן שדיבר איליו קשות".

וצריך להבין הרי בתורה נאמר כבר "באזני בני חת" וכיוצא בזה, ושם לא פירש רש"י מאומה. ומהו הדיוק "מכאן", שהרי ידוע "מכאן" שולל מקום אחר.

והביאור: בשאר המקומות שנאמר "באזני" מדובר שדיבר לפני הרבה אנשים ולכן מובן הפי' ד"באזני", שכוונתו שכולם ישמעו. אך פה נאמר "ויגש אליו" (ולכן מעתיק רש"י תיבות אלו), שדיבר רק "אליו", ולכן צריך רש"י לפרש שפה הפירוש "באזני" הוא "יכנסו דברי באזניך".

והנה, יכולה להיות קס"ד שהלימוד ש"דיבר אליו קשות" הוא מ"וידבר", שמשמעו לשון קשה (כמו "ידבר עמים"), אך רש"י שולל פי' זה, מפני שיהודה אמר כנ"ל "יכנסו דברי באזניך", שדבריו יפעלו על יוסף, ולכן נאמר "ידבר" שמשמעו הנהגה אף בלשון רך.      

והוראה: כשמדובר בהצלת ילד יהודי מידי מצרים אז מיד צריך לדבר קשות, כי זהו ענין שנוגע לעצם הנפש, ואז יפעלו הדברים.