ברש"י (יח, ג): "ויאמר אדני אם נא וגו': לגדול שבהם אמר וקראם כולם אדונים ולגדול אמר אל נא תעבור וכיון שלא יעבור הוא יעמדו חבריו עמו ובלשון זה הוא חול. ד"א קודש הוא והיה אומר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים כו' ושתי הלשונות בב"ר".

צריך להבין השינוי דבתחילת הפירוש אומר "לגדול שבהם אמר" ובהמשך פירושו אומר "וקראם כולם אדונים". ומדוע צריך ב' פירושים?

והביאור בזה: הפירוש הראשון הוא העיקרי מפני שבהמשך לפסוק זה נאמר "יוקח נא וגו'" ללא הקדמת "ויאמר", וא"כ בהכרח שזהו ההמשך ל"ויאמר אדנ-י גו'". אך לפירוש הראשון קשה מדוע נאמר בלשון יחיד. וע"ז מפרש רש"י "לגדול שבהם אמר". אך עפי"ז קשה מדוע לא דיבר אל כולם ה"ז היפך הנימוס, ולכן אומר רש"י ש"קראם כולם אדונים", שהדיבור הי' רק לגדול אך הקריאה הראשונה היתה לכולם, ואף שרצה שששלתם יבואו מ"מ אמר "אל נא תעבור" כי " וכיון שלא יעבור הוא יעמדו חבריו עמו". אך מ"מ קשה מדוע לא אמר בפירוש לכולם שלא יעברו, שהרי כשאמר בלשון יחיד יכול להשתמע שרוצה שרק הגדול לא יעבור, ולכן מביא רש"י פירוש שני. 

אך מ"מ הפירוש הראשון הוא העיקרי, כי, כנ"ל, בהמשך ל"ויאמר גו'" נאמר "יוקח נא גו'". ועוד מפני שקשה לפרש שאברהם הי' אומר לה' "אל נא תעבור".

ועפי"ז יובן מדוע בפירוש הראשון נאמר שאדנ-י הוא "לשון חול" רק לבסוף, כי לא זהו החידוש בפירוש הראשון, דהחידוש הוא שדיבר רק לגדול. אך בפירוש השני מתחיל רש"י "קודש הוא" כי זהו החידוש דפירוש הב'.

ורש"י מדגיש שב' הלשונות בב"ר (אף שאין ב' פירושים בגרסתנו, והי' יכול להביא מקור מהגמ') לרמז ששניהם אינם לגמרי בדרך הפשט.