ידוע הסיפור שהצמח צדק (בהיותו ילד) שאל את אדמו"ר הזקן איך יתכן שיעקב חי את י"ז מבחר שנותיו במצרים, ואדמור הזקן ענהו "ואת יהודה שלח לפניו להורות לפניו גשנה", והמדרש מבאר, והובא בפרש"י, להתקין לו בית תלמוד ושיהיו השבטים הוגים בתורה, ולכן הי' "ויחי" גם במצרים.

ולכאורה התירוץ אינו מבאר מדוע מבחר השנים היו במצרים? (דמבאר רק שגם במצרים יכול להיות "ויחי").

והביאור בזה: שאלת הצמח צדק הוא שלכאורה מצרים הוא מצרים וגבולים ותכלית העבודה הוא לעלות למעלה ממצרים וגבולים – גם דקדושה – ולהתחבר עם האלוקות שלמעלה מהעולם, וא"כ איך שייך לפעול זאת במצרים. ועל זה ענהו אדמו"ר הזקן שהתורה היא מיוחדת עם העצמות שלמעלה מכל הגדרים, ואם כן ע"י התורה הנה גם במצרים יכולים לחיות עם האלוקות שלמעלה ממצרים וגבולים.

וזה שהשנים המובחרות היו דוקא במצרים נרמז בתשובת אדמו"ר הזקן, שמביא מהמדרש "שיהיו השבטים הוגים בתורה", דפרט זה לא הובא ברש"י. דהנה, יעקב הוא באצי' ששם אינו שייך מציאות של רע וחשך. והשבטים הם במדרגת בי"ע, וע"י שהשבטים הוגים בתורה במצרים פועלים הם יתרון האור הבא מן החושך ע"י הפיכת החושך עצמו, וזה מוסיף אור גם באצי' – ביעקב אבינו.

ומפני שהצמח צדק הי' בתחילת חינוכו לכן אין ראוי להסביר לו את המעלה דעבודת התשובה והפיכת הרע, מפני ש"האלוקים עשה את האדם ישר", והעילוי דהפיכת הרע הוא רק בדיעבד.

ומזה ישנה הוראה שגם כשאדם נמצא במקום של חושך עליו להפך את החושך לאור, ועי"ז זוכה ל"יתרון האור". אך אם יטען הטוען מדוע יגרע חלקו של ההולך ישר מהעילוי דהפיכת הרע, הנה הביאור הוא שעל ידי שיקרב אחרים יתעלה גם הוא למעלת התשובה, ועל ידי זה נזכה לביאת משיח ש"אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא".