עה"פ (ז, ח) "מן הבהמה אשר איננה טהורה" מבואר בגמרא "עיקם הכתוב וכו'" כדי לדבר בלשון נקי'. 

והנה, עה"פ  (ט, כב) "ופניהם אחורנית ואת ערות אביהם לא ראו" מפרש הבעש"ט שכשאדם רואה לא טוב בחבירו הרי זה כדוגמת מראה - שמראים לו מלמעלה שענין בלתי רצוי זה ישנו בו. ולכאורה קשה מהיכי תיתי לומר כן, הרי לכאורה אפשר לומר שהכוונה בזה שמראים לו את הענין הבלתי רצוי הוא כדי שהוא יפעול על זולתו. 

והביאור: "לא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה" וזה כולל גם פרט אחד, שכל פרט ופרט שנברא הוא "לכבודו". וא"כ אם רואה את הרע שבחבירו - היינו שרואה לא רק שהוא צריך לפעול ולתקן את חבירו אלא רואה גם את הרע שישנו בחבירו - הנה הכוונה בזה שהראו לו מלמעלה פרט זה (שישנו רע בחבירו) הוא מפני שהרע הזה ישנו בו.

וההוראה: כשרואים יהודי במצב בלתי רצוי, צריך לראות רק את הצד החיובי בזה - שעליו לעזור לחבירו בתיקון הדבר. אך "וערות אביהם לא ראו" שאינו צריך לראות ולהרגיש את הרע שבזולת.