על הפסוק (לא, כו) "לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'" מפרש רש"י: "מצד ארון ברית ה': נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא יש מהם אומרים דף הי' בולט מן הארון מבחוץ ושם הי' מונח, ויש אומרים מצד הלוחות הי' מונח מבפנים".

וצריך להבין איך אפשר לומר שפירוש "מצד ארון ברית ה'" הוא שהספר תורה הי' מונח בתוך הארון, היפך הלשון "מצד"? והנה, כשרש"י מקדים שישנו מחלוקת - "נחלקו בו חכמי ישראל" - הכוונה היא ששני הפירושים שקולים. וא"כ ביותר קשה איך שייך שהפירוש שספר התורה הי' מונח בתוך הארון שקול לפירוש שהארון הי' מונח מצד הארון - "דף הי' בולט" - כלשון הכתוב? והביאור: בפסוק "ויצו משה את הלויים נושאי ארון ברית ה'" מודגש שספר התורה הי' בצד הארון גם בעת המסעות, אך לכאורה קשה שהרי בעת המסעות הי' הארון מכוסה בג' כיסויים, וא"כ ספר התורה לא הי' מצד הארון שהרי הכיסויים הפסיקו בין הארון לספר התורה. ולכן מפרש רש"י "נחלקו בו חכמי ישראל", פירוש אחד הוא ש"דף הי' בולט", והכיסויים כיסו גם את הדף. אך קשה לומר שהי' דף מחוץ לארון (אפילו את"ל שמשה הוסיף את הדף בסוף שנת הארבעים ע"פ ציווי זה) שהרי זה לא נזכר בשום מקום. ולכן ישנו פירוש שני שמצד הלוחות הי' מונח מבפנים, וא"כ הי' שם גם בעת המסעות. אך בפסוק נאמר "מצד ארון ברית ה'", ומשמעות "מצד" הוא שלא הי' בתוך הארון,  ולכן ב' הפירושים שקולים כי בשניהם ישנו קושי.

והנה באם הפירושים שווים צריך להבין מדוע כל שיטה אומרת כפי שיטתה דוקא? וע"ז מקדים רש"י "נחלקו בו חכמי ישראל" - שהחילוק הוא על פי חכמתם – שיטתם בדרכי החכמה בכלל.והביאור: עשרת הדברות הם הכלל שבו ישנו תוקף האור, וספר התורה הוא הפרטים דהכלל. והנה, שיטת רבי מאיר הוא שהפרטים צריכים להיות באותו מקום דהכלל, שהאור צריך להעיר בפרטים כמו שמאיר בכלל. אך שיטת רבי יהודה היא שכדי שהתלמיד ישיג את השכל צריכים הפרטים לצאת ממקום הנקודה. אך מ"מ צריך להיות נרגש בהפרטים שהם חלק מכלל, וזהו"ע הדף שהי' בולט מהארון – בקישור עם הארון.