על הפסוק "אך הנביא גו'" נאמר בגמרא "ואשר לא ציויתיו הא לחברו ציוויתיו זה המתנבא מה שלא נאמר לו", והגמרא ממשיכה "כגון חנניה בן עזור" (שכללות נבואתו היה בק"ו מנבואה שנאמרה לנביא אחר, אך הוא גם הוסיף פרט שאמר "בעוד שנתיים ימים", וזה לא נאמר).

והנה אדמו"ר הזקן כותב בתניא ש"במיתה בידי שמים מת ממש קודם שישים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה". וצריך להבין מהו המקור שחנניה מת במיתה בידי שמים, והלא יתכן שהיה חייב מיתה בידי אדם ומת מפני שאף שד' מיתות בטלו דין ד' מיתות לא בטלו? 

והביאור: חנניה התנבא על דבר שיקרה בעוד שנתיים, ואם כן עד אותו זמן לא היו יכולים לדעת אם הנבואה היא אמת, ולכן בית דין לא היו יכולים להענישו (וזהו שאדמו"ר הזקן מדגיש "הנביא" שעד אז היה נביא אמת, ובמילא לא היה אפשרות לידע מי הדובר אמת חנניה או ירמיה). וא"כ כשנאמר בירמיה (שזהו הביאור בהדגשת אדמו"ר הזקן "בירמיה") ש"וימת בשנה ההוא" צריך לומר שהמיתה היה מצד חיוב מיתה בידי שמים. 

(וכדי שלא יוקשה דלכאורה זה שחנניה מת מיד הוא יוצא מן הכלל ואם כן אי אפשר ללמוד מזה בנוגע לשאר חייבי מיתה בידי שמים, כותב אדמו"ר הזקן ש"לפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר", ואם כן אין זה ענין מיוחד בחנניה אלא יכול להיות בכל חייבי מיתה בידי שמים).