דברי הרמב"ם אודות גניזת הארון, ודקדוקים בדבריו / לדעת הרמב"ם הארון אינו נחשב מכלי המקדש, אלא חלק מהמקדש עצמו. שעל ידו היא השראת השכינה בבית. ולכן מבאר הרמב"ם ענין הארון בפרק ד' העוסק בצורת הבית / בעת בנין הבית הראשון נקבעו ב' מקומות לארון הברית. מקום גלוי בקה"ק שחרב בחורבן ראשון, ומקום גנוז במטמוניות עמוקות שנשאר שלם גם אחר החורבן ובימי הבית השני. ולכן גם הבית השני נחשב בית שלם, עם ארון בתוכו / הרמב"ם מציין ששלמה ידע שסוף הבית ליחרב, ולכן קידש המטמוניות בקדושת קה"ק ומקום ארון / הרמב"ם מציין שגניזת הארון היתה על ידי יאשי' שאמר "תנו את ארון הברית בבית אשר בנה שלמה". שמזה מובן שהי' זה לא רק מעשה גניזה וסילוק (שאינו צ"ל ע"י מלך דוקא), אלא מעשה נתינה בבית, דוגמת הנתינה בקה"ק בימי שלמה / הרמב"ם מוסיף שעם גניזת הארון נגנזו צנצנת המן ומטה אהרן. שמזה ג"כ ראי' שזהו מקומו של ארון, ולכן שם צ"ל הצנצנת והמטה / הרמב"ם מוסיף שבבית שני לא הי' אורים ותומים משיבין, דהיינו שהיו קיימין אך לא היתה פעולתן בגילוי, דוגמת הארון / לפי כ"ז נמצא חידוש גדול, שעיקר ביהמ"ק לא נחרב, ושכל ג' המקדשות הם המשך א' של אותו בית שחוזר ונבנה.