דקדוקים בדברי הרמב"ם אודות השייכות בין משתה ושמחה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים / מהי משמעות השמחה עד דלא ידע ושכרות, שלא כפי הסדר הרגיל / מדוע אין בפורים זכר לענין של "הדור קבלוה", קבלת התורה מחדש / קבלת אור התורה היא על ידי התפשטות הגשמיות, כפי שהי' במ"ת שפרחה נשמתן, ובפורים שמסרו נפשם להריגה / בכל שנה חוזר על עצמו הענין של קבלת התורה מחדש. ולכן תקנו שמחה עד דלא ידע, שתכונת השמחה להרים את האדם מהגבלות הגוף, ועי"ז מקבל אור התורה / שמחה אמיתית והתרוממות מהגשמיות, קשורה בהרגשת צרכי הזולת ושמחת הזולת, שזהו ענין משלוח מנות. ובעיקר צ"ל הרגשת הזולת הרחוק ממנו, ענין מתנות לאביונים.