א־ג) כשערב פסח חל בשבת ותענית בכורות הוקדמה ליום ה', מה דינו של בכור שלא התענה ביום ה', האם צריך להשלים ביום ו' / שאלה זו תלויה בחקירה האם הקדמת התענית ליום ה' היא בגדר תשלומין לשבת (ואז מי שלא התענה ביום ה', ישלים תעניתו ביום ו') או שזה נעשה יום תענית מלכתחילה (ומי שלא התענה בו, איבד תעניתו) / בתענית אסתר שהוקדמה ליום ה', כשיש מילה, מתענים בעלי המילה ביום ו'. הרי שיום ה' הוא תשלומין בלבד / לאידך גיסא, בכור ששמע סיום בתענית בכורות שהוקדמה ליום ה' נפטר מהתענית לגמרי ואינו מתענה למחרת, הרי שנקבע יום התענית ליום ה' / תענית בכורות מלכתחילה זמנה העיקרי הוא ט"ו, והתענית בערב פסח היא מדין הקדמה. ואם כן כשמקדימים עוד ליום ה', הרי דינו שווה לערב פסח עצמו / ד־ו) שקו"ט בנוגע לקטן שהגדיל בע"פ שחל בשבת, האם יכול אביו להתענות עבורו ביום ה'. ועד"ז בקטן שהגדיל בתענית אסתר שחל בשבת, האם תעניתו ביום ה' בקטנותו תפטור אותו מחובת התענית שבגדלותו. ועד"ז בקטן שהגדיל בשושן פורים שחל בשבת, ומקדימים לקרוא המגילה בע"ש, האם שמיעת המגילה בקטנותו מוציאה אותו ידי חיוב שבגדלותו / מסתבר לומר שכשם שיש על קטן חובה ללמוד הלכות הצריכות לו לקיום המצוות בגדלותו, מגדר מכשירי מצוה (ולא מגדר חינוך), כך יהי' עליו חובה (לא מגדר חינוך) להתענות ולשמוע מגילה באותם ימים שבקטנותו כהכשר לקיום המצוה שבגדלותו. ולכן יש כח במעשה שבקטנותו (שהוא חובה) להוציאו ידי חובה שבגדלותו.