א־ה) דין השו"ע שהיוצא בשיירא קורא מגילה מי"א ואילך, ופסק הרמ"א (על פי הירושלמי) שנהגו לקרוא מתחלת החודש / דיוקים בלשון המשנה בדין קריאת המגילה בי"א ואילך / אף שעיקר זמן קריאת המגילה הוא בי"ד וט"ו, והקריאה בי"א ואילך נתקנה רק לצורך בני הכפרים (גברא), הרי לאחר התקנה נעשו גם ימים אלו ימים מיוחדים לקריאת המגילה (פעולה בחפצא של הזמן), ועד שנעשו שווים לי"ד וט"ו / לכן המשנה פותחת "מגילה נקראת בי"א" (שמתקיים החפצא של הקריאה), ולא "קורין את המגילה" (פעולת הגברא לצאת ידי חובתו). ולכן גם המשנה מתחילה בדין יום י"א ולא בי"ד, כיון שי"א נעשה לזמן עיקרי / לפ"ז נפק"מ גם בזה"ז, כשיש לפניו קריאת מגילה ומצוה אחרת שהזמן גרמא. שבתחילת החודש מצוה שהזמן גרמא תקדם לקריאת מגילה. אך מי"א ואילך קריאת המגילה נחשבת ג"כ מצוה שהזמן גרמא / קידוש הזמן הנוסף על עיקר המצוה, לעשותו בדוגמת עיקר המצוה. הרי זה ע"ד כללות ענין המגילה, שע"י בקשת אסתר "כתבוני לדורות" הוסיפו על כתבי הקודש דבר שמצד עצמו לא הי' נכלל בהם.