א־יא) דיוקים בדברי הרמב"ם בענין השמחה היתירה בחג הסוכות / דברי האחרונים שלדעת הרמב"ם השמחה במקדש אינה מיוסדת על ענין ניסוך המים (שזהו רק אסמכתא), אלא על הכתוב "ושמחתם לפני ה' אלקיכם" / אין כוונת הרמב"ם שבכתוב זה ישנו חיוב מיוחד על שמחה יתירה. אלא שהואיל והדגישה התורה השמחה בחג הסוכות, לפיכך נהגו להרבות בו בשמחה יתירה / עפ"ז מובן הטעם שאין שמחה זו דוחה שבת, כיון שאינה חיוב דאורייתא / גם מובן מדוע יש בזה חילוקים בין בני ישראל באופן השמחה, כיון ששמחה זו אינה חיוב אלא באה מתוך חביבות המצוה, ובחביבות זו יש חילוקי דרגות / מקור דברי הרמב"ם אודות הסוגים השונים שהשתתפו בשמחה, מהשמות השונים שהוזכרו בענין זה בגמ': גדולי חכמי ישראל, ר"י בן חנניה. הסנהדרין, רשב"ג. הזקנים, הלל הזקן. ראשי ישיבות, ר"ש בן יהוצדק / הטעם שר"ש בן יהוצדק הוזכר בגמ' בתואר 'בן יהוצדק' בלבד, לפי שהי' "משתבח בקפיצותיו", ובמקום שבחו צריך למצוא ענוותנותו / הרמב"ם אינו מזכיר 'בעלי תשובה' שבברייתא, כי סבירא ליה שהברייתא אינה אלא מפרטת דברי המשנה, ו'חסידים' שבמשנה (וברמב"ם) כולל ג"כ בעלי תשובה / שמחה יתירה בחג הסוכות היא ענין של חביבות המצוה, ולכן מזה ממשיך הרמב"ם לענין של שמחה של מצוה בכלל.