ידוע מה שאמר הרה"צ מבארדיטשוב שבשבת חזון מראים לכל אחד המקדש דלעתיד, ומביא משל על זה מאב שתפר בגד לבנו וכו' וקרעו וכו' ואח"כ תפר לו עוד בגד ושוב קרעו ותפר לו עוד בגד אך לא נתן לבנו את הבגד, ורק מראה לו את הבגד, עד שההליכה בדרך הישר נעשה כמו טבע בבן ואזי נותן לו את הבגד השלישי. 

והנה, צריך להבין, דההתעוררות שבא על ידי הראיה הוא ענין שבא מלמעלה, שאין לה קיום (אם האדם אינו מעורר את עצמו באתערותא דלתתא), ואם כן איך שייך שהראיה תשנה את טבע הבן?

והביאור בהקדים, שרק בית השלישי אינו ניתן לבני ישראל עד שהקב"ה בטוח שטבעם נשתנה. והוא מפני שבית ראשון ושני הם "בנינא דבר נש" שאין להם קיום, ורק בית השלישי הוא "בניניא דקוב"ה" שקיים לעולם, ואם כן כדי שבני ישראל יזכו לזה צריך שגם הנהגתם הראויה תהי לעולם על ידי שינוי טבעם. 

ובפרטיות: בית ראשון הוא כנגד אברהם, המשכה מלמעלה, עבודת הצדיקים. ובית שני הוא כנגד יצחק, העלאה מלמטה, עבודת התשובה. ובית שלישי הוא כנגד יעקב, מדת האמת, חיבור מעלה ומטה על ידי עצמות אור אין סוף שאינו מוגבל בגדרים דמעלה ומטה, ולכן קיים בקיום נצחי.

והנה, מפני שמראים לכל אחד את הבית השלישי, שענינו הוא כנ"ל חיבור מעלה ומטה, לכן בכח ראיה זו לשנות את טבע האדם.

וזהו ששבת חזון הוא בפרשת דברים, שענין ספר דברים הוא "משה מפי עצמו אמרו", שד' ספרים הראשונים, שענינים המשכה מלמעלה, אינו מספיק אלא צריך גם כן העלאה המטה, "משה מפי עצמו אמרו", שהתורה מתאחדת בשכלו של משה.