א־ד) גדר מצות התשובה לדעת הרמב"ם: שיטת המנ"ח בדעת הרמב"ם שהתשובה אינה מצוה (אלא רק הוידוי), ושיטת אדה"ז בדעת הרמב"ם שהיא מצוה / הוכחות לדעת אדה"ז מדברי הרמב"ם / הצעת ביאור מדוע לא מנה אותה הרמב"ם במפורש, כיון שהיא ציווי כולל על קבלת עול מצוות. ודחייתו, שהרי יש בציווי זה חידוש פרטי של חרטה על העבר / ביאור נוסף, שכל מצוה שיש בה מחשבה ודיבור, כבתורה ותפלה, העיקר הוא הדיבור. ועד"ז בתשובה שיש בה חרטה בלב ווידוי בפה, נמנה הוידוי לבדו / שורש ג' דעות הנ"ל בפנימיות הענינים: כל המצוות הם אברים פרטיים, והתשובה שמתקנת כל הפגמים באברים הפרטיים, צ"ל ענין כולל / למעלה מזה, תשובה באה מעצם הנפש ממקום שלא שייך עליו ציווי כלל (כשיטת המנ"ח) / אך אדה"ז מדגיש שתשובה היא גם מצוה פרטית, לפי שעי"ז נמשך התיקון של התשובה לא רק באופן כללי ומקיף, אלא בפרטי האברים דהמצוות.