בירור דברי הרמב"ם שמחלק בין כפרת יוכ"פ שמכפרת רק עם התשובה, לשעיר המשתלח שמכפר על הקלות גם בלא תשובה / בירור דברי הרמב"ם אודות היחס בין כפרת יוכ"פ לכפרת התשובה. שאם עשה תשובה, כפרת יוכ"פ מה הועילה / עד"ז בירור דברי הרמב"ם אודות שעיר המשתלח, אם יוכ"פ כיפר מצד עצמו, מה הועילה כפרת השעיר / לשיטת הרמב"ם, שעיר המשתלח מתקן החטאים, ע"ד כפרת התשובה שמתקנת החטא. ויוכ"פ מטהר האדם מטומאת החטאים (גם אם הם נשארו במציאותם) / על שעיר המשתלח כתב הרמב"ם שמכפר "אם עשה תשובה", כיון שכח השעיר לכפר (על החמורות) הוא רק בצירוף ובהמשך לתיקון שע"י תשובה ממש, וידוי וכו' / על עיצומו של יום מכפר כתב הרמב"ם שזהו "לשבין", היינו המאמינים ורוצים בכפרת היום, שלזה די בתנועה כללית של תשובה. כיון שאין היום זקוק לתיקון החטא על ידי התשובה הפרטית, אלא רק שהגברא לא יבעט בכפרת היום / עד"ז בחטאות ואשמות ב' ענינים, התשובה הגמורה עם הוידוי, ושיאמין בכפרתן. ועד"ז בשעיר המשתלח, שוידוי הכה"ג הוא ביטוי התשובה של כלל ישראל ובשליחותן / שעיר שענינו לתקן החטאים, יש בזה חילוק בין קלות שקל לתקנם גם בלא שעיר, לחמורות שא"א לתקנם בלא שעיר. אך כפרת היום שמצד הגברא, שבזה נצרך שלא יבעט בכפרה, הרי ענין זה שווה בקלות ובחמורות.