א־יז) ביאור מחלוקת ר"י ור"ע בסיום מס' פסחים: דיוקים בסיום מס' פסחים, בשייכותה לפ' שקלים שלאחריה, ולתחילת המסכת / ביאור ר"ח כהן שרבי ישמעאל סובר שברכת הפסח פוטרת של זבח, לפי שהזבח טפל לפסח / עפ"ז ביאור שיטת ר"ע שאין ברכת הפסח פוטרת של זבח, לפי שסובר שבמצוות שכולן רצון ה' לא שייך עיקר וטפל / ביאור כפל לשון ר"ע "לא זו פוטרת את זו ולא זו פוטרת את זו" / מס' פסחים מתחילה בדין בדיקת חמץ, שהוא טפל לעיקר, ביעור חמץ והרגל עצמו. ועד"ז מס' שקלים עוסקת בנתינת מחצית השקל, שהיא טפל לעיקר, קרבנות ציבור / לשיטתייהו דר"י ור"ע בכל הש"ס: בתורה יש גדרים שהם מצד נותן התורה, ומצד ישראל מקבלי התורה, ובזה נחלקו ר"י ור"ע, איזה מהם עיקר / לדעת ר"י כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, כי מחלק בין כללי המצוות ופרטי המצוות, כשם שמחלק בין עיקר וטפל. ולדעת ר"ע כללות ופרטות נאמרו בסיני, אין חילוק בין כלל ופרט / לדעת ר"י במ"ת אמרו על הן הן ועל לאו הן, כי מצד האדם המקיים עשה ול"ת הם ב' תנועות שונות. ולדעת ר"ע אמרו על הן הן ועל לאו הן, כי מצד מצוה המצוה העשה והלאו שוין / לדעת ר"י במ"ת ראו הנראה ושמעו הנשמע, כפי שזה מצד האדם. לדעת ר"ע ראו הנשמע ושמעו הנראה, כפי שזה מצד הקב"ה / לדעת ר"י דברה תורה כלשון בנ"א, ולדעת ר"ע לא דברה / לדעת ר"י "אלקים לא תקלל", חול. ולדעת ר"ע, קודש / בכמה ענינים ר"י סובר שהם רשות, נתנו לבעלותו של האדם. ור"ע סובר חובה, בבעלות ה' / ר"י כהן, קדש קדשים שבישראל, ולכן מדגיש מעלת ישראל. ר"ע גר המתייחס למי שאמר והיה העולם, ולכן מדגיש בעלות הקב"ה / סיום המסכת בברכת פדיון הבן ושהחיינו, פדיון ישראל מהגלות בחסד וברחמים.