א־י) דברי חז"ל שמשה תמה כיצד מחצה"ש תהי' כופר נפש, עד שהקב"ה הראה לו מטבע של אש ואמר זה יתנו. וצ"ב בתוכן תמיהת משה ותשובת הקב"ה, ומדוע זה שייך למחצה"ש דוקא / מתן תורה פעל חיבור גשמיות ורוחניות, שעל ידי מעשה גשמי של מצוה פועלים פעולה רוחנית. אך בזה גופא במחצה"ש חידוש מיוחד, שחומר המטבע הוא גשם הכי נמוך, ופועל כופר נפש, ענין הכי נעלה. ועל זה תמה משה האם זה ענין של חוקה, או שיש בזה גם הסברה בשכל / הראה לו הקב"ה מטבע של אש ואמר לו "כזה יתנו", דהיינו שהמטבע הגשמית שבני ישראל נותנים משתנית ממציאותה ונעשית מטבע של אש, ולכן מובן כיצד בכחה לפעול כופר נפש / עפ"ז מובנת ההדגשה "הוציא הקב"ה" בעצמו, שזוהי פעולה מיוחדת של הקב"ה עצמו שלא לפי סדר הבריאה וגם לא סדר התורה / אמירת הקב"ה "זה יתנו", היא בדוגמת אמירת ה' בעשרה מאמרות שעל ידה נתהוו הנבראים, ועל ידי האמירה "זה יתנו" נעשה המטבע הוי' חדשה / הקב"ה הראה למשה המטבע של אש, ובזה נתגלה הדבר למשה ולכל ישראל / תוספת ביאור בענין האש, שטבעה לעלות למעלה בעילוי אחר עילוי. ועד"ז בנוגע למטבע של אש / גם המטבע שנותנים ישראל בזמן הזה הרי היא מטבע של אש, ועד"ז בכל המצוות. ומזה מובן גודל העילוי וההפלאה של חיות חום והתלהבות שצ"ל בעבודתו של יהודי.