"וגם מ"ש בזוה"ק . . תשובה עילאה" (ע' 201)

הטעם שמאריך ומביא לשון הזהר ואח"כ תירוץ הראשית חכמה; תשו"ת נק' תשובה סתם וכולל כל הבחינות דתשובה; תנועת התשובה ביטול ע"ד יראה, ולכן מכפרת (בהעלם) גם על פגם הברית. (סעיפים נ­־נב)

"להבין זאת מעט מזעיר" (ע' 203)

מעט בכמות מזעיר באיכות. (סעיף נג)

"והרי נמצאו בכל דור" (ע' 203)

החילוק בין קושיות אדמו"ר הזקן בנוגע לחייבי כריתות ומיתה ביד"ש וקושיית התוס' (כתובות ל, ב ד"ה דין) בנוגע לדין ד' מיתות. (סעיפים נד­־נט)

"בנעימים" (ראה הערה 66)

"חלק משם הוי' ב"ה" (ע' 207)

ההדגשה "משם הוי'" כאן והשינוי לגבי תניא ח"א רפ"ב שרש הנשמות "חלק אלוקה ממעל". (סעיפים ס־סג)

"וחיות מעט מזעיר" (ראה סעיף נג)

"יש הפרש עצום מאד למעלה" (ע' 210)

ההדגשה למעלה, אף שכאן מבאר ההפרש שלהם כמו שהם למטה; ביאור הלשון "בין כל צבא השמים" דוקא. (סעיפים סד־סז)

"עצום מאד" (ראה סעיף סה)

"צבא השמים" (ראה סעיף סו­-סז)

"ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים" (ע' 213)

ביאור השייכות לאגה"ת כאן להסביר החילוק גם בין מדריגות דנשמות למטה ומלאכים; ביאור לשון "לפי שיניקת חיותם היא מבחי' חיצוניות". (סעיפים סח־עב)

"בשם אלקים דכתיב . . להתייצב" (ע' 215)

ביאור דיוק הלשון א) בשם ב) דכתיב — והטעם שהביא גם תיבת "להתייצב" מהפסוק; ג' טעמים לזה שמלאכים נקראים בשם אלקים. (סעיפים עג־עו)

"וכמ"ש כי ה' אלקיכם . . להתייצב" (ע' 219)

ג' פסוקים כנגד ג' דרגות מלאכים דבי"ע. (סעיף עז)

"שיניקת חיותם" (ראה סעיף עב)

"וביאור הענין" (ראה סעיף סג)