בריש פרשתנו על הפסוק "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" מפרש רש"י: "לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט בישראל וכו'". 

מהשאלות בפירוש רש"י זה: מהו הוכחת רש"י שכל השבטים ביזו אותו ולא רק שבט שמעון? יתרו עבד את כל עבודה זרה שבעולם שזה חמור יותר מ"פיטם עגלים"?

והביאור שכל השבטים ביזו אותו כדי לכבד את משה ושאר בני ישראל, שהם לא קינאו ודוקא פינחס קינא. ועל זה אמרו שזהו מצד שיש בפנחס טבע האכזריות מאבי אמו שפיטם עגלים, שכמובן זהו אכזריות. והרג נשיא בישראל שענינו לעשות חסד עם בני שבטו, ועד שמעשה זה היה לעזור לבני שבטו שנתקבצו אצלו. ולכן בא הכתוב ויחסו, לאהרן שהיה אוהב שלום וכו' וכוונת פנחס היה שיהיה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים.

מיינה של תורה: כשרואים יהודי שלומד תורה ומקיים מצוות בהידור ובהתלהבות, הנה אף אם נראה שהוא עובד עם פניות מכל מקום אסור לבזותו ולהחלישו וכו'. דהרי זהו הוראת התורה "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה".