טענת קורח היה ש"כל העדה כולם קדושים", שגם אלו המתעסקים בעניני העולם קדושים, ואם כן אינם צריכים שהכהן יעורר אותם באהבה ובתשוקה לעלות למעלה כו'. וקורח רצה להיות כהן אך לא ככהונת אהרן, אלא שהכהן הוא בהבדלה מכל העדה. וזהו שקורח הוא ענין "רקיע המבדיל".

אך האמת היא שאמיתית הכוונה בההתחלקות דיום שני הוא שיהי' יום השלישי, שאז ישנה אפשרות לחבר ולתקן את המחלוקת שבין מים העליונים ומים התחתונים, ולכן נאמר ביום הג' פעמיים כי טוב, אחד למלאכתו של שני. 

וזהו הטעם שהסדרה נקראת על שם קורח, כי הכוונה מצד התורה היא שגם קורח יהיה חלק מהתורה. שהערעור על הכהונה יביא ל"מעלה בערכאין" דכ"ד מתנות כהונה.

וזהו הקשר לג' תמוז היום שבו היה "שמש בגבעון דום", שה"קילוסו של הקב"ה" שבא על ידי טבע השמש הוא ענין התחתונים. והתחתונים צריכים לפעמים לעלות לעליונים, שעל ידי הנס מתגלה הפנימיות דהנהגת הטבע. 

וזה מודגש עוד יותר בג' תמוז תרפ"ז, שגם התחתונים כמו שהיו בתקפם עזרו בהשחרור. 

וההוראה: שגם כשנדמה שישנם מניעות ועיכובים צריך לדעת שהכל הוא מה', ואם כן אי אפשר שיהיה התנגדות אמיתית, וזהו רק נסיון להביא לתוספת חיזוק בעבודת ה'.