בגמרא ובזוהר מובא השאלה איך נטמא הקב"ה לבני ישראל ("וכל מלבושי אגאלתי" וכיוצא בזה), והתירוץ הוא שבני ישראל הם קרובים של הקב"ה, וכהן מותר להיטמא לקרובים. 

אך לכאורה קשה, הרי הקב"ה הוא בדוגמת כהן גדול שאסור להיטמא לקרובים? 

ויובן בהקדים, שכשמביאים משל מעניני העולם על הקב"ה, כמו שכשאומרים שאור אין סוף הוא בדוגמת אור השמש שאינו פועל שינוי במאור, הכוונה הוא שישנו ענין שבו הדבר הגשמי משמש משל להקב"ה, אך כמובן אין המשל מדויק בכל הפרטים, כי ההגבלות גשמיות שישנם במשל אינם שייכים למעלה ח"ו. ואם כן, כשאומרים שהקדוש ברוך הוא הוא כהן גדול הכוונה היא שישנה דרגא בקדושת ה' שאינה יכולה להיטמא כי היא למעלה מכל ענין של טומאה (דלא ככהן גדול בגשמיות שרק אסור להתטמא אך שייך לטומאה). ואם כן בדרגת כהן גדול אין שייך להקשות איך מתטמא הקב"ה, כי אין שייך טומאה בדרגא זו, ורק במדרגה התחתונה יותר ששייכת לעניני טומאה ישנה שאלה איך מתטמא ה', ועל זה הוא התשובה, כנ"ל, שבני ישראל הם קרובים להקב"ה. 

והנה, גם בבני ישראל ישנה מדריגת כהן גדול שלמעלה מטומאה, ומזה רואים גודל חיבת הקב"ה לבני ישראל, שהקב"ה מתטמא כדי להוציא מהגלות (לא את עצם הנשמה, כי היא למעלה מכל שייכות לטומאה, אלא גם) את הכוחות הגלויים דבני ישראל.