מפתח לתורת כ"ק אד"ש

לקוטי שיחות ח"ז ע' 54 (שמיני א)

קיצור

ברש"י (י"א י"ז): "שלך: פירשו רבותינו זה השולה דגים מן הים וזהו שתרגם אונקלוס ושלינונא. כוס וינשוף: הם צואטי"ש הצועקים בלילה ויש להם לסתות כאדם ועוד אחר דומה לו שקורין לו יעב"ץ". 

צריך להבין: מדוע מפרש רש"י "שלך" לפני "כוס", הרי סדרם בפסוק הוא כוס שלך ינשוף? ומדוע אומר "זהו שתרגם אונקלוס" שמשמעו שמפרש את התרגום? ומזה שאומר "ויש להם לסתות כאדם" משמע שצוטאי"ש קאי הן על כוס והן על ינשוף, ואם כן מדוע פירוש הב' – "שיש מין שני הדומה לו", וממילא ב' השמות הם ב' מינים – אינו הפירוש הראשון והעיקרי?   

הביאור בזה: בפשטות משמע ששם העוף מורה על תכונתו, ולכן אומר רש"י "פירשו רבותינו", דבלא המסורה לא היינו אומרים ש"שלך" פירושו השולה דגים (מלמטה למעלה), אלא כפירוש האב"ע שקאי על עוף המשליך (מלמעלה למטה) את ילדיו. ולכן אומר רש"י "וזהו שתרגם אונקלוס", אף שבכלל אין דרכו של רש"י לפרש את התרגום, כי מזה שאונקלוס לא העתיק את השם אלא תרגם את פירוש השם: שלונניתא - שפירושו שולה – הרי זה ראיה לפירוש רש"י (שקיבל מרבותיו). ואף שישנם ריבוי עופות השולים טרף מן הארץ, מכל מקום מדגיש רש"י שהשלך שולה דגים מן (עומק) הים ובמילא התכונה ד"שולה" ניכר בו ביותר. 

והנה על דרך זה צריך לומר בכוס וינשוף ששמותיהם מרמזים על תכונותיהם. וזהו שרש"י מפרש שהם צועקים בלילה (שפירוש צוטיא"ש קאי על שניהם – כוס וינשוף), דכוס הוא מלשון כיסוי וחושך, וינשוף מלשון נשף ששניהם שייכים ללילה. ועל דרך זה הוא גם במראה שלהם, ש"יש להם לסתות כאדם" (שלחיהם מלאים ולא נפולים) ואם כן יכולים לקבל - כוס, וינשוף מלשון נשיפה, שעל ידי הנשיפה מתמלא הלחי.

אך מכל מקום קשה מדוע ישנם ב' שמות למין צואטיש? ולכן מביא רש"י פירוש נוסף שיש עוד מין הדומה לו – במראה אך לא בתכונה – ואם כן אפשר לפרש שזהו הפירוש של אחד המינים, אך לא נתברר אם זהו כוס או ינשוף. אך פירוש זה הוא רק פירוש נוסף מפני שבפשטות צריך לומר ששם העוף מורה על התכונה ולא רק על המראה (שלכן מקדים רש"י ומפרש "שלך", שמפירוש "שלך" רואים שהשם מורה על תכונת העוף, ולכן פירוש הא' עדיף, כנ"ל). 

מיינה של תורה: בגמרא נאמר ש"ר' יוחנן כי הוי חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה". וזהו מקור לפירוש תורת החסידות שהשגחה פרטית היא לא רק על האדם אלא על כל הנבראים. וזהו "פירשו רבותינו" שעל ידי שרבותינו מפרשים שענין השלך הוא "משפטיך תהום רבה", "שולה דגים מן הים" פירושו שמוציאים את הדגים - שהם בההעלם וההסתר הטבע שמכסה ומעלים על האמת שלכן נראה כאילו העולם מתנהג מעצמו ח"ו - ממהעלם וההסתר - ים - ומגלים שגם ההנהגה דדג פרטי הוא בהשגחה פרטית. 

Heading