ברש"י (כח, א): "ואתה הקרב אליך: לאחר שתגמור מלאכת המשכן".

צריך להבין, מהו ההכרחו של רש"י שהכוונה היא "לאחר שתגמור מלאכת המשכן", הרי לכאורה הקרבה דהכהנים היה יכול להיות לפני גמר מלאכת המשכן, ובפרט שבהמשך הפרשה, בענין עשיית בגדי כהונה, נאמר "לקדשו לכהנו לי", ומפרש רש"י ששם הלשון כהונה הוא על שם השירות, זאת אומרת שכאן אין המדובר על השירות העבודה בפועל אלא על ההקרבה להיות כהנים, ואם כן מהיכי תיתי שזהו "לאחר שתגמור מלאכת המשכן"? ומדוע מעתיק רש"י בד"ה "ואתה (הקרב) אליך"?

והביאור: כאמור, הפירוש "הקרב אליך" בפסוק דידן הוא שאהרן ובניו נעשים כהנים, דהיינו שכהונה הוא - "שם דבר" ולא שם הפעולה - השירות, ואם כן קשה מדוע נאמר "ואתה הקרב אליך" (למשה) הרי הכהונה לא היה עיקר מעלת משה? ועל זה מפרש רש"י "לאחר שתגמור מלאכת המשכן", שאז דוקא נעשו כהנים בדוגמת משה, מפני שאז דוקא נכנסו למשכן כמשה (שהי' נכנס לשמוע דבר ה'), משא"כ אם היו נעשים כהנים לפני גמר מלאכת המשכן אזי לא היו במדרגת משה, כי "משה מחיצה לעצמו" (כמו שהיה במתן תורה). ואם כן התיבות "ואתה" "ואליך" הם ההוכחה לפירוש רש"י שההקרבה היא "לאחר שתגמור מלאכת המשכן".

מיינה של תורה: כמו שמשה, אף שהיה רועה דכל בני ישראל, הקריב את הכהנים אליו, על דרך זה הוא באתפשטותא דמשה שבכל דרא, שמתעסק ביחוד עם תלמידיו ונותן להם את כוחותיו כדי להפיץ את תורתו בין כל ישראל. והנה, לפעמים התלמיד אומר לעצמו שהוא מחולל מן הכהונה ובעל מום, וממילא אין לו שייכות לכהונה, ועל זה הוא ההוראה ש"ואתה הקרב אליך" הוא לפני העבודה ובגדי כהונה, ואינה תלויה בעבודה. ואם כן אין ביכלתו לבחור לבטל את הכהונה, ובו תלוי רק האם ימלא את תפקידו. ואף שטוען שאינו שייך לפעול על הזולת אם בעצמו אינו כדבעי, הנה על זה הוא ההוראה "לאחר שתגמור מלאכת המשכן", שעשיית המשכן כבר נעשה על ידי משה, ועבודתו הוא רק לגלות את המשכן.