לקוטי שיחות הוספות - חובת ודרישת השעה (חכ"ג ע' 443)
קיצור
כולל לאברכים בתור שיטה לרבים בשעה שצריכים אנשים לעסקנות - צע"ג ההיתר בזה / אופן התעסקות בני הישיבות בהפצה / תועלת היחיד ותועלת הרבים - "הלכה" כרבים / תכלית נסיעה למדינה פלונית - הפצה, ובפרט בשנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט / ארגון קבוצה ללימוד התורה / תכלית ביאתו של אדם למקום פלוני, סיפור ר"י מבעשנקוויץ שנעשה בעל עגלה / בטח כדאית הטירחה לקבוע שיעור לתורה, כי השמה יורדת לע' או פ' שנים לעשות טובה ליהודי / שלילת הביטוי שמצב היהדות במקום פלוני הוא כ"מדבר" / "קנאה" דקדושה צריכה להרבות חכמה / האדם או "משפיע" או "מושפע" / דברי הרמב"ם שהאדם מושפע מסביבתו הם בהתחלת העבודה, אבל כשנעשה משפיע ה"ה מחי' אחרים / מקום דירת האדם תלוי בתועלת שמביא לסביבה / אין לדחות ההתעסקות בהפצה אפילו רגע / הכרח השעה כי רבים "צמאים" אף שאין יודעים למה הם צמאים / אף שגדול השלום אין לעכב פעולות בגלל זה / אין לתלות העבודה בהגשמת איגוד ואיחוד כולם לפנ"ז.