ברש"י (ו, כ): "יוכבד דדתו: אחת אבוהי בת לוי אחות קהת".

המפרשים ביארו שרש"י בא לחדש שלא נאמר שהפירוש "דודתו" הוא אשת אחי אביו – כהפירוש בכל התורה. אך על פי זה צריך להבין כמה ענינים ומהם: מדוע מפרש פירושו בלשון התרגום ואינו אומר "כתרגומו"? ומדוע התורה משתמשת בתואר בלתי רגיל – "דדתו" – לאחות אביו?

והביאור: התורה מביאה את יחוס יוכבד, וא"כ אם הפירוש דודתו הוא כבכל מקום (אשת אחי אביו), אזי אין זה יחוס, ואדרבה משמע שהיא נתגרשה מאחר. ולכן מפרש רש"י שכאן הכוונה לאחות אביו (ואף שאין מוצאים לשון זה בתנ"ך כנ"ל, מ"מ אפשר לומר שדודו הוא אח אביו וא"כ בתוספת ה"א ה"ז אחות). אך מפני שלא נאמר בפירוש לשון זה בתנ"ך מביא רש"י את פירושו בלשון תרגום – כסיוע נוסף – אך אינו אומר "כתרגומו" כי אינו זקוק לראיה לפירוש זה, כי זהו כפשטות הענינים.

ורש"י מביא "בת לוי" (אף שזה נאמר בפירוש בפרשת ויגש) כדי להדגיש את יחוסה מאביה ואמה, "יוכבד" – בת לוי שזהו יחוס מצד אביה. "דודתו" – אחות קהת שהיה לה אותה האם כמו קהת – שזהו יחוסה מצד אמה.