ברש"י (לו, ג): "בשמת בת ישמעאל: ולהלן קורא לה מחלת, מצינו באגדת ספר מדרש שמואל שלושה מוחלים להם עונותיהן, גר שנתגייר, והעולה לגדולה והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת לפי שנמחלו עונותיה". וצריך להבין מה נוגע כאן לדעת גם על "גר שנתגייר גו'", וש"למד הטעם מכאן"?

והנה, בפסוק שלפני זה (לו, ב) מביא רש"י: "עדה בת אילון היא בשמת בת אילון ונקראת בשמת ע"ש שהיא מקטרת בשמים לע"ז. אהליבמה היא יהודית והוא כינה את שמה יהודית לומר שהיא כופרת בע"ז כדי להטעות את אביו". וצריך להבין: מדוע בפסוק זה (לו, ב) צריך רש"י לפרש ש"עדה בת אילון היא בשמת בת אילון", ואילו בפסוק שלאח"ז "בשמת בת ישמעאל" (לו, ג) אומר בפשטות "ולהלן קורא אותה מחלת", שמשמע שאינו צריך לפרש שבשמת היא מחלת כי זה מובן בפשטות, ורק מבאר מדוע נקראת מחלת. 

ובהמשך פסוק דידן (לו, ג) מבאר רש"י: "אחות נביות: על שם שהוא השיאה לו משמת ישמעאל נקראת על שמו". וצריך להבין, פירוש זה נאמר כבר בסוף פרשת תולדות, ולמה נכפל כאן, ומהו ההוספה כאן "נקראת על שמו"?

והביאור בזה: בפרשת תולדות מסופר ע"ד נשי עשו כדי לספר ולהורות בנוגע לעשו עצמו, איך שניסה לרמות את אביו שהלך אל ישמעאל כדי להראות לאביו שלוקח בת ישמעאל בן אברהם (שלכן קוראים "בת ישמעאל בן אברהם" ב"קדמא ואזלא" - שמורה ש"צעק" ע"ד צדקותו שלוקח את נכדת אברהם) בה בשעה שלקח ב' נשים. ואיך שלקח נשים שהיו "מורת רוח ליצחק ולרבקה". ואילו בפרשתנו מסופר ע"ד נשי עשו בנוגע לתולדותיהם.

ועפי"ז מובן מדוע רש"י צריך לפרש שעדה (שנזכרה בפרשתנו) היא בשמת (שנזכרה בפרשת תולדות), כי יכול להיות קס"ד שהם שני נשים, ובפרשתנו לא נזכרו יהודית ובשמת (שנזכרו בפרשת תולדות, מפני שבפרשתנו מובאים נשי עשו בנוגע לתולדותיהם, וקס"ד שלא היו ילדים ליהודית ובשמת שלכן לא נזכרו בפרשתנו). אך בנוגע למחלת אין קס"ד לומר שמחלת בת ישמעאל ובשמת בת ישמעאל הם שני נשים ששניהם הם בנות ישמעאל, דאם כן מדוע לא נזכרו שניהם בפרשת תולדות, הרי צביעותו של עשו מתבטא בלקיחת בשמת לא פחות מאשר בלקיחת מחלת, וא"כ מדוע נזכר רק שלקח את מחלת? ולכן מובן בפשטות שבשמת היא מחלת ואין רש"י צריך לפרש זאת.

וזהו שרש"י בפרשתנו מוסיף "ונקראת על שמו", כי כאן מדובר על שמה שלא בשייכות לנשואיה ("ויקח עשו"), ולכן מדגיש רש"י שנקראת על שמו – תמיד.

וזהו שרש"י מפרש שבפרשתנו הוזכרו בשמותיהן האמיתיות, כי מכיון שנזכרים פה רק בדרך אגב, בשייכות לתולדותיהם, לא מסתבר שנקראים בשמות המתארים את מעשיהם.  

אך עדיין אינו מובן מדוע הענין ד"מחלת" ("מוחלין להן על עונותיהן") מרומז דוקא בנוגע ל"ויקח עשו". והביאור: באגדת מדרש ספר שמואל מובא שמחילת העונות דגר שנתגייר נלמד מנישואין (דלא כבירושלמי ששם ישנו מקור אחר למחילת עונות הגר), ובא ללמד ונמצא למד שמחילת העונות דנישואים הוא רק כשזה בדוגמת גר שנתגייר, כשעושה תשובה. וא"כ ענין זה מלמדנו שמחלת עשתה תשובה. ולכן מובא השם מחלת בפרשת תולדות כדי לבאר את הצביעות דעשו, כנ"ל, שלקח אשה שלא רק שהיתה נכדת אברהם אלא שעשתה תשובה.