ברש"י (כה, יט): "ואלה תולדות: יעקב ועשו האמורים בפרשה". והנה, בפשטות כוונת רש"י הוא שאין הפירוש "תולדות יצחק" מאורעות יצחק, הגם שזהו המשך הכתוב, אלא הפירוש הוא תולדות כפשוטו, יעקב ועשו האמורים בהמשך הפרשה.

אך צריך להבין מהיכי תיתי לומר ש"תולדות" אינו המאורעות שנזכרו מיד בהמשך ל"ואלה תולדות" (ועל דרך פירוש רש"י על "אלה תולדות יעקב" - "אלה ישוביהם וגלגוליהם")? ומדוע מקדים את יעקב לעשו? ומדוע מעתיק את תיבת "ואלה" בדיבור המתחיל?

והביאור: רש"י אינו מפרש ש"תולדות" פירושו מאורעות, מפני שלרש"י בפשוטו של מקרא "תולדות" קאי רק על ילדים. ובפרשת וישב שבו נאמר "ואלה תולדות יעקב" מפרש רש"י "ואלה של תולדות יעקב אלה ישוביהם וגלגוליהם", זאת אומרת, שתולדות פירושו כפשוטו, והכוונה היא אלה המאורעות של תולדות יעקב ("אלה של תולדות יעקב")

והנה, "ואלה" הוא המשך ללפני זה, לפרשה שלפני פניו - "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו", שמדובר על תולדות אברהם. ובהמשך לזה מפרש תולדות יצחק, וכשם שבתולדות אברהם מזכיר הכתוב את יצחק לפני ישמעאל, כך גם פה מזכיר הכתוב את יעקב לפני עשו.

ואף שלכאורה "ואלה תולדות יצחק" בא בהמשך לפרשה שלפניו - "ואלה תולדות ישמעאל", ולא לפרשה שלפני פניו, אך פה ישנם ב' פרשיות ששניהם מתחילות ב"ואלה" ולכן צריך לפרש ששניהם באים בהמשך לפרשה שלפני שניהם, ובנדו"ד, ב' פרשיות אלו באים בהמשך לפרשת "ויוסף אברהם ויקח אשה". והמשך הפרשיות הוא, שבתחילה מספרת הכתוב ע"ד בני הפילגשים אשר לאברהם ששלחם מעל פני יצחק. ואח"כ מספר ע"ד תולדות אברהם שנשארו איתו, יצחק וישמעאל ("ויקברו אותו יצחק וישמעאל", ומקדים את יצחק, כנ"ל). שתולדות ישמעאל היו כולם רשעים, ע"ד בני הפילגשים. ותולדות יצחק הם ע"ד יצחק וישמעאל שנשארו אצל אברהם.

מיינה של תורה: ברמב"ן נאמר: "עשו ויעקב האמורים למטה". שלמטה בעולם הזה הנה עשו - שהוא היצר הרע - נולד ונתגלה קודם, ולכן מקדים את עשו ליעקב. וברש"י: "יעקב ועשו האמורים בפרשה", שבפרשה - בשרשם כפי שהם בתורה, יעקב – היצר טוב - קודם.