ברש"י: "וירא איליו: לבקר את החולה כו' יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו".

צריך להבין מהיכן יודעים שהי' זה ביום השלישי, ומה טעם לא ביקר הקב"ה את אברהם לפני היום השלישי? ויובן בהקדים: המצוות שלאחרי מתן תורה פעלו בירור בדברים הגשמיים, משא"כ המצוות שהאבות קיימו - שהיו רק הכנה למצוות שלאחרי מתן תורה - לא ביררו את הגשמיות. ומ"מ מצות מילה של האבות הי' על דרך המצוות שלאחרי מתן תורה. ולכן כדי שהמצוה תפעול על הטבע צריכה המצווה להיעשות בדרכי הטבע, וכן התוצאות דהמצוה הי' צריך להיות ע"פ טבע.

(הסיפור דאדה"ז שהעמיד את הספינה לקידוש לבנה. הסיפור דהאריז"ל שהי' משלם כסף מלא עבור מצוה ולא הי' נושא ונותן).

ולכן לא בא המלאך לרפאות את אברהם מיד, אלא רק ביום השלישי, שביום השלישי הרפואה הוא כבר ענין טבעי (ורק שאצל אברהם ראו את המלאך, השורש דהרפואה הטבעית). ועפ"ז מובן איך יודעים שהי' ביום השלישי. ויש לומר שהקב"ה לא בא לבקרו ביום הראשון והשני כי אז הי' מתרפא בדרך נס כנ"ל. (והנה הרפואה באה ע"י "וירא איליו ה'", אך למטה נתגלתה הרפואה ע"י המלאך).

וההוראה: מכללות הסיפור הוא ביקור חולים. (שלכן נאמר "איליו", להדגיש שהקב"ה בא איליו כי הי' חולה, ולא מפני שהי' "אברהם" - אדם מיוחד). והקב"ה נראה איליו ביום השלישי דוקא, שזהו הוראה שהמצוות צריכים להיעשות בדרכי הטבע.