אדה"ז מבאר את הפסוק "אתם ניצבים גו' יחד גו'", שהפירוש בזה הוא ש"ניצבים לאחדים כאחד" ומביא משל מראש ורגל שצריכים זה לזה. והביאור בזה: באחדות ישנם כמה מדרגות: "יחד" הנאמר בפסוק - והוא שהרבה אנשים שונים זה מזה באים יחד. למעלה מזה הוא "לאחדים" - ובזה מאריך אדה"ז כי זהו עיקר העבודה - שכל פרט מרגיש שהוא חלק מהכלל ורק כשמתכלל אם שאר האיברים הוא בשלימות (ולכן הלשון הוא "אחדים" לשון רבים כי בזה מודגש שישנם ריבוי פרטים). ו"כאחד" הוא שכל האיברים מרגישים שהם חלק מגוף אחד (ואינם מרגישים את ענינם הפרטי). 

וישנה מעלה גם בההתכללות ד"לאחדים" על "כאחד", כי שלימות גוף האדם הוא דוקא כשישנם בו איברים שונים. 

והנה, הערבות דבנ"י התחילה בכניסתם לארץ (ולא בשעת אמירת פרשת ניצבים) כי ההתכללות נעשה ע"י אור עליון ביותר, ואור זה שהאיר בכניסתם לארץ כדי שיוכלו לקיים את רצון ה' דדירה בתחתונים. 

וזהו הקשר בין הפירוש שפסוק זה קאי על הערבות דבנ"י לפירוש הבעש"ט ש"אתם נצבים היום" קאי על הזכי' בדין בר"ה, כי הזכיה בדין נעשה ע"י שכל אחד מבנ"י מתכלל עם שאר בנ"י, כי כללות ישראל בודאי זוכים בדין.