אדה"ז אמר על עצמו שהוא הנכד של הבעש"ט (ואין זה רק מפני ש"כל המלמד את בן חבירו תורה כו' כאילו ילדו", כי במארז"ל זה נאמר "כאילו" ואדה"ז אמר שהוא נכד ממש) כי הצדיקים דומים לבוראם שמכניסים את עצמותם בתורה, וא"כ אדה"ז קיבל את העצם של הבעש"ט שלמעלה מהשפעה עצמית שננמשך בבן גשמי. 

והנה, הנכד מוסיף גם בסבא, "כמ"ש עטרת זקנים בני בנים כו'" ו"לא ימושו גו' התורה מחזרת אחר אכסניה שלה", ואדה"ז הוסיף שלימות בתורת הבעש"ט, כי כדי להמשיך את תורת החסידות שלמעלה משכל בשכל אנושי צריך כח עמוק יותר. 

וזהו שהצ"צ כתב "גם מזקני נ"ע שמענו עתידות קולע אל השערה" שכוונתו להדגיש (לא את ענין המופתים אלא) שאדה"ז הוא המשך של הבעש"ט והמגיד (שלפנ"כ אמר ש"הוא ותלמידו הה"מ היו רואים מסוף העולם ועד סופו"), ואדה"ז המשיך זאת בהתיישבות בעולם - קולע אל השערה - והמשכת האור שלמעלה מהשתלשלות בהשתלשלות הוא ע"י כח העצמות שיתגלה לעת"ל - שזה"ע שמענו עתידות. וכ"ז הכניס אדה"ז בחסידות חב"ד.