"משנה תורה משה מפי עצמו אמרה", הכוונה בזה הוא שדבר ה' בא בהתלבשות במשה, עד ש"שכינה מדברת מתוך גרונו של משה". שמפני שהיו לפני הכניסה לארץ נושבת היו צריכים לקבל את התורה על ידי ממוצע. ועל דרך זה הוא בנוגע ל"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" - שזהו דבר ה' כמו שנמשך למטה, שדוקא על ידי זה נמשכת התורה למטה "עד הים האחרון" - עד הזמן דעקבתא דמשיחא.

וזהו שקורים פרשת דברים בשבת שלפני תשעה באב, דשבת הוא למעלה מחטא, והשבתות דימי בין המצרים ענינם שהקב"ה מקדים רפואה למכה - שהם הרפואה דתשעה באב, ואם כן הם למעלה משאר שבתות. ולכן קורים פרשת דברים, שבחיצוניות הוא ענין ההתוכחה, אך על ידי זה באים ל"עד הים האחרון" בגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו