בפרשתנו (כד, יט) מפרש רש"י שהפסוק "וירד מים עד ים ומנהר ועד אפסי ארץ" קאי על משיח. ובפשטות הכוונה בפסוק זה הוא שמשיח ימלוך על כל העולם, ואם כן קשה מדוע לא אמר בפשטות בכל העולם? 

והביאור: בהקדים שהשלימות דימות המשיח תלוי "במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", ובפסוק זה מרומז העבודה שתביא לימות המשיח. והביאור: "ים" קאי על עלמא דאתכסיא – ובענינינו ים הוא הכוחות הפנימיים של האדם, וזהו "וירד מים עד ים": השליטה בכל הכוחות מכח החכמה ועד לכח המעשה (כמו שרואים במוחש שגם אם מבין שעליו לעשות הדבר מכל מקום יתכן שלא יעשה כפי השגת שכלו). "ומנהר עד אפסי ארץ": נהר קאי על "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", שקאי על הפעולה בעולם, ועד ל"אפסי ארץ" – הפעולה בכל העולם כולו.