בסיום פרשתנו נאמר: "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו" ומפרש רש"י: "ולא תשאו עליו חטא וגו': הא אם לא תרימו תשאו חטא. ולא תמותו: הא אם תחללו תמותו".

וצריך להבין, דמאריכות לשון הכתוב ורש"י משמע שישנם ב' איסורים, וצריך להבין מהם ב' האיסורים ומדוע אין רש"י מפרש מה הם - כמו מפרשים אחרים?

ויובן בהקדים הביאור בפרש"י לעיל על הפסוק (יח, כד) "אשר ירימו לה' תרומה: הכתוב קראו תרומה עד שיפריש ממנו תרומת מעשר". שיש לומר שכוונת רש"י הוא להשמיענו גדרו של מעשר הטבול לתרומת מעשר, שהאיסור אינו מפני החיוב לתרום ממנו, אלא מפני חלק התרומה המעורב בו. 

ועל פי זה יש לבאר שבאכילת מעשר הטבול לתרומה ישנם ב' איסורים: (א) גזילת הכהנים, (ב) ואכילת תרומה. והם ב' הענינים המבוארים בפסוק דידן, (א) "אם לא תרימו תשאו חטא" קאי על גזילת הכהנים שנעשה על ידי זה שאינו מרים. (ב) ו"הא אם תחללו תמותו" קאי על אכילת התרומה.