על הפסוק (טו, כב) "וכי תשגו ולא תעשו גו'" מפרש רש"י: "בע"א הכתוב מדבר וכו' מצוה אחת שהיא ככל המצות, מה העובר על כל המצוות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים, אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים". ובפסוק שלאחר זה נאמר: "את כל אשר ציוה ה' אליכם וגו' מן היום אשר צוה ה' אתכם לדורותיכם". וברש"י: "מגיד שכל המודה בע"א ככופר בכל התורה כולה ובכל מה שנתנבאו הנביאים וכו'". ולעיל בפרשת משפטים על הפסוק (כג, יג) "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלוקים אחרים לא תזכירו" מפרש רש"י ששקולה ע"ז כנגד כל המצות. 

ןצריך להבין מהן החילוק בין הפירושים, ואיך אומר בפרשתנו "מגיד" שמשמעו שלומדים ענין זה מכאן, והרי ענין זה נאמר כבר בפרשת משפטים? 

והביאור בכל זה: באיסור עבודת אלילים ישנם ג' דברים. (א) האמונה בה' היא היסוד לכל המצוות, ואם כן כיון שעבודת אלילים קשורה עם האמונה בה' לכן מצות איסור עבודת אלילים היא היסוד לכל המצות. – ענין הב' ברש"י בפרשתנו (ורש"י אומר הלשון "מגיד" כי ענין זה נאמר בפרשתנו דוקא).

(ב) עבודת אלילם היא מצוה פרטית ששקולה כנגד כל המצות (על דרך שבת). וענין זה נאמר גם לעיל בפרשת משפטים.

(ג) אך ב' ענינים אלו שבעבודת אלילים אינם מבארים את הלשון "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה", שמזה משמע שכשעובר על איסור עבודת אלילים הרי זה כאילו עשה את כל העבירות. ולכן מביא רש"י ענין הג' דעבודת אלילים, שבאיסור עבודת אלילים ישנו אותו תוכן דביטול כל המצוות, כי עבודת אלילם כוללת את כל הג' סוגים דעדות חוקים ומשפטים. "פורק עול" – חוקים, "מפר ברית" – עדות, "מגלה פנים" – משפטים, שמעקם שכלו ומגלה סברות עקומות. ולכן כשעובד עבודת אלילם הרי זה כאילו לא עשה - "לא תעשו" - וביטל את כל המצוות.