על הפסוק (יג, כג) "ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם וגו'" מפרש רש"י: "יהושע וכלב לא נטלו כלום לפי שכל עצמם להוציא דיבה נתכונו כשם שפריה משונה כך עמה משונה". וצריך להבין איך יתכן שיהושע וכלב לא קיימו את השליחות של משה.

והנה בגמרא נאמר ב' טעמים שלא הביאו: (א) משום דחשיבי (ב) ושלא היו באותה עצה. והנה רש"י מאריך ומשנה בטעם הב'.

והביאור בכל זה: כוונת רש"י הוא, שהגם שבהבאת הפירות בפועל לא היה רע, מכל מקום כיון שכוונתם היתה להוציא דיבה, שזה שאמרו את האמת ש"זה פריה" היה הכנה לשקר להוצאת דיבה, לכן לא היו יכולים לקיים את השליחות. ויש לומר שזה לא היה שליחות משה להביא פירות באופן הנ"ל כשהוא חלק מהוצאת דיבה.

וההוראה: מבואר בדא"ח שטעות המרגלים היה שלא רצו את העיקר והוא המעשה. ומכל מקום צריך גם להדגיש את ההיפך, והוא חשיבות הכוונה. דבהבאת הפירות היה המעשה כדבעי אך הכוונה לא היה כדבעי. ומזה רואים חשיבות הכוונה. ומרובה מדה טובה, שהכוונה דהמעשה הוא כנשמה לגוף.