צריך להבין מדוע חיכה קורח לחלוק על משה ואהרן עד לאחר סיפור המרגלים?

והביאור: טענת המרגלים היה שהעיקר הוא לימוד התורה – השגה רוחנית – במדבר. אך האמת הוא שהמעשה הוא העיקר, מפני שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים על ידי מצוות מעשיות בארץ ישראל. ולכן לאחר סיפור המרגלים טען קורח שבעשיית המצוות בפועל שווים כל בני ישראל. ואם כן "מדוע תתנשאו".

[דהנה, קורח רצה להיות לוי ומובדל וכו' אך לא הבדלה שבאין ערוך].

ועל זה ענה משה: "בוקר וידע ה'", שרצון ה' הוא לא רק שיקיימו מצוות בגשמיות אלא שהמצוות יהיו מאירים (דירה לעצמותו, ובגילוי). וזהו "בוקר" - גילוי, שמביא ל"וידע ה'" - ידיעת אלוקות. ולכן צריך להיות "תתנשאו" כי מעלת משה - גם בעניני עשיה - הוא עילוי שבאין ערוך. 

וההוראה: שסדר העבודה אינה כהמרגלים שסברו שצריך להיות רק רוחניות, ולא כקורח שסבר שצריך להיות רק מעשה. אלא צריך להיות שניהם, שהמעשים צריכים להיות מאירים, דירה לעצמותו (על ידי קיום המצוות בגשמיות) ובגילוי (על ידי אהבה ויראה, עבודה רוחנית).