ברש"י (מז, לא) "וישתחו ישראל: תעלא בעידניה סגיד ליה". ובהמשך הפרשה מפרש רש"י (מ"ח ב'): "ויתחזק ישראל: אמר אף על פי שהוא בני, מלך הוא ואחלוק לו כבוד. מכאן שחולקין כבוד למלכות, וכו'".

וצריך להבין מדוע מביא בפירוש הראשון את המשל ("תעלא בעידניה") אך אינו מפרש את הקושי "אע"פ שהוא בני" עד לפירושו בהמשך הפרשה?

ויובן בהקדים הביאור בקושית המפרשים מדוע השביע יעקב את יוסף, הרי יוסף אמר "אנכי אעשה כדברך" ומהו הצורך בשבועה (ואין לפרש שזהו כדי שפרעה לא ימנע בעדו כו', כי רש"י מפרש ענין זה לקמן עה"פ "כשאר השביעך", אך אינו מפרש כן בפסוק דידן)? ולכן צריך לומר בפשטות, שמפני שפרעה רצה שיעקב ישאר במצרים, ו"הכסא אגדל ממך", לכן השביע יעקב את יוסף כדי לחזקו ולעודדו לקיום בקשתו. וי"ל שזהו ג"כ הטעם שיעקב השתחווה ליוסף – כדי לחזקו וליתן לו את התוקף וההתנשאות לקיים את הדבר היפך רצונו של פרעה. וזהו "תעלה בעידני' סגיד ליה" – דשועל הוא השפל שבחיות, ולכן השתחוה אליו כדי ליתן לו את התוקף וההתנשאות כנ"ל. ועוד ענין בזה הוא ששועל הוא פיקח שבחיות וזהו הרמז בשועל שיעקב רצה שיוסף יתחכם וימצא עצה איך לקיים את רצונו אף שזהו היפך רצון פרעה.

משא"כ בהמשך הפרשה לא נאמר שהשתחוה יעקב ליוסף כי אדרבא זהו היפך הכבוד וכיבוד אב ליוסף באם אביו ישתחוה אליו, ורק נאמר "וישב על המטה", ועל זה מפרש רש"י "(אע"פ שהוא בני) אחלק לו כבוד", אך לא השתחוה אליו.