על הפסוק (מג, טז) "וטבוח טבח והכן" איתא בגמרא חולין (צא, עא) "מאי דכתיב וטבוח טבח והכן, פרע להם בית השחיטה כו'". אך רש"י אינו מפרש כן. 

ויש לומר שלשיטת רש"י בפשוטו של מקרא לא מצינו שהשבטים קיימו את כל התורה, דזה שהאבות קיימו את כל התורה הוא חומרא אך אין זה מחייב את בניהם. 

אך לפי זה קשה מהו ההדגשה "וטבוח טבח והכן", הרי בכמה מקומות במקרא מסופר ע"ד סעודה ללא הדגשת ההכנה? ויש לומר שזה הי' על דרך הנהגת יוסף עם אחיו, שאף שדיבר איתם קשות מכל מקום התנהג עמהם באופן שלאחר שיתגלה אליהם יאמינו לו, כי הראם שיודע אודותם - שהושיב אותם הבכור כבכורתו, ועל דרך זה שאסר את שמעון רק לעינהם, והזמינם אל ביתו וכו'. ועל דרך זה כאן, שרמז להם שיודע שבבית יעקב ישנה הדגשה מיוחדת על אופן טביחת הבשר.