ברש"י (מא, יד): "ויגלח: מפני כבוד המלכות". והקשו המפרשים מדוע לא פירש רש"י שגם "ויחלף שמלותיו" הוא מפני כבוד המלכות? 

והביאור: בבית האסורים ישנם בגדים מיוחדים לאסירים, וא"כ ביציאה מבית האסורים מחליפים בגדים ואין זה ענין מיוחד עבור כבוד המלכות. משא"כ גילוח השערות, שיש לומר שמגלחים אותם מזמן לזמן גם בבית האסורים, ואם כן אין הכרח לגלחם מיד בהיציאה משם, ואם כן הגלוח הוא מפני כבוד המלכות. 

מיינה של תורה: יוסף יצא מבית האסורים בראש השנה. והנה בראש השנה הו"ע בנין המלכות ש"ה' מלך גאות לבש". אך כדי שיהי' ההתהוות מבחי' שערות דעתיק (כידוע ששערות הו"ע מותרי מוחין, והמותרות של עתיק שהוא בבחי' א"ס, יש בהם הרבה קדושה משא"כ השערות דנוקבא שמהם יכול להיות יניקת החיצונים) צריך להיות "ויגלח" - הסתרת גילוי החיות, ועי"ז יכול להיות "ויחלף שמלותיו" - "ה' מלך גאות לבש". ולפי זה דוקא ע"י "ויגלח" נעשה כבוד המלכות.

ועד"ז יובן בנוגע לעבודת יוסף - שמצרים לא הפריע לו מדביקותו בהקב"ה, שהאיר אצלו בחי' האלוקות שלמעלה מן העולם ועד שאין העולם תופס מקום לגבי גילוי זה. שעצמותו ועיקרו של יוסף לא ירד והתלבש בדרגת מצרים, ולכן בתחילה הי' "ויגלח" - ש"צמצם" עצמו מהגילוי שב"שערות", ועל ידי זה "ויחלף שמלותיו" - שכל הענינים הגשמיים - כולל המלוכה - אינם פועלים עליו, כי הם רק לבוש.